אתגר ושמו איזון

כולנו מדברים על איזון בחיים ושואפים אליו. חשוב להבין שאיזון הוא לא מצב

סטטי אליו מגיעים ושם נשארים (אלא אם הגענו להארה וזה כנראה עוד לא קרה לרובנו).

המערכת שלנו כל יום, כל הזמן, יוצאת מאיזון וחוזרת אליו. זהו מצב טבעי ובריא.


ישנם גורמים רבים שמפעילים אותנו:

מה שקורה מחוצה לנו משפיע עלינו: שיחה עם חבר/ה, ויכוח עם קולגה בעבודה, האזנה לחדשות, קושי של אחד הילדים.

מה שקורה בפנים, בתוכנו, בודאי משפיע עלינו: זכרונות שעולים, רגשות שמתעוררים, מחשבות שבאות והולכות.

כל אלה מפעילים את מערכת העצבים האוטונומית שלנו. לעתים קרובות הם נותנים לה איתות של קושי או של סכנה ואז המערכת הסימפטתית נכנסת לפעולה; אנחנו נכנסים למצב של דריכות ומתח, לכעס או לסערת רגשות. הדופק עולה, קצב הלב נעשה מהיר יותר. כולנו חווים מצבים כאלה בחיי היומיום.

בדרך כלל, אחרי פרק זמן מסוים, הסערה תחלוף ואנחנו נחוש רגיעה. זהו סימן שהמערכת שלנו חזרה לאיזון.

לעתים, כשהגורם שעורר את המערכת הוא חזק ועוצמתי יותר, התהליך יקח יותר זמן ובמקרים מסוימים, נזדקק לעזרה חיצונית כדי לשוב לאיזון.


אחת הדרכים שעוזרות מאד להשיב את המערכת לאיזון היא תירגול מדיטציה.

התירגול מסייע בהשבת המערכת לאיזון תוך פרקי זמנים קצרים יותר מאלו שהיינו רגילים אליהם בעבר. כלומר: אנחנו נשהה פחות זמן בסערת רגשות ופחות זמן במתח ובדריכות.


איך זה קורה?

ההסבר המדעי הוא שהמדיטציה משפרת את החיבוריות של חלקים במוח, האחראים על וויסות רגשות ומחשבות (האינסולה למשל).

ההסבר הטיפולי הוא שאנחנו יוצרים בתוכנו מעין "בית"; מֵיכָל, שיכול להכיל את הרגשות, התחושות והמחשבות שלנו. כשאלה מוכלים, הם כבר לא משפיעים עלינו באותה עוצמה.

אני מודה שכששמעתי לראשונה את המונח "בית" בהקשר של מדיטציה, הוא נשמע לי קצת מוזר, אבל היום, אני חשה אותו בתוכי. זה מקום פנימי שהוא רק שלי ובו אני "מארחת" את כל ה"אורחים" שמגיעים: כעס, שמחה, דאגה, עלבון, שעמום, עצב.

לכל אחד מהם יש מקום בבית. וכשיש לו מקום, הוא נרגע בדרך כלל. אפשר לנסות לדמיין את הבית הזה בזמן התירגול או לאחריו.


כל זה לא אומר, שהמערכת שלכם לא תצא מאיזון. זה רק אומר שזה יקרה פחות, ושהיא תחזור מהר יותר לרגיעה.

עם הזמן, תוכלו לשים לב אירועים שהשפיעו עליכם בעבר (כמו מישהו שמדבר אליכם לא יפה, או חותך אתכם בכביש בכביש או עוקף בתור בסופרמרקט) פשוט לא ישפיעו עליכם ואם ישפיעו, השפעתם תפוג במהרה.


כאמור, קורה לעתים, שהסערה מטלטלת ואז קשה יותר להרגע. במצב כזה כדאי לקחת פסק זמן. לשבת בשקט ולהקשיב למה שעולה מבפנים. לכל הרגשות, התחושות והמחשבות. ההקשבה כשלעצמה מועילה מאד.

אפשר להניח יד על בית החזה ולהגיד לעצמנו שהכל בסדר ולחזור על כך כמה פעמים. זה יכול להרגיע.

אפשר לשיר, אפשר לצעוק, לצייר או לכתוב.

אפשר גם לבקש עזרה מבחוץ.

לכל אחד יש דרך משלו לחזור לאיזון.

אני ממליצה לך למצוא את הדרך שלך וכמובן, לתרגל מדיטציה.

הבגד עושה את האדם?
לאן נעלמה האמפתיה ביחסי יעקב ורחל
על סף החדש
גם ילדים זקוקים לטיפול רגשי
לפחד מהפחד- טיפול בהפרעות חרדה ובהפרעת שינה (סיפור מקרה)
לא בלי בתי- התמקדות עם בת בוגרת
מי מפחד לטוס? התמודדות עם פחד טיסה
כשלונו של שלטון יחיד - קריאה בפרשת "בא"
על מה צחק רבי עקיבא?
חטאם של נדב ואביהוא - פרשת שמיני
חירות היום, יותר מתמיד
מה נאחל לעצמנו לקראת השנה החדשה
קשר, תקשורת ובלוק צהוב
על תהליך הפרידה של משה
נפלאות הנשימה
מחשבות על שיבוש מערכות יחסים ועל האפשרות לתיקונן
כוחה של הכרת תודה
"היתה רוח אחרת עמו" – דמותו של כלב בן יפונה בפרשת המרגלים
להתכוון לשנה חדשה
איך מתמודדים עם כל-כך הרבה שינויים?
אתגר ושמו איזון
הפעימה שבין יום הכיפורים לסוכות
אתגרי החופש הגדול
על חשיבות ההחזקה בימי קורונה
מה שמבשיל עכשיו