שנה מלאת תהפוכות היתה השנה החולפת. כמעט כל מה שהחשבנו כוודאי ויציב בחיינו התרופף. המציאות השתנתה מרגע לרגע והראתה לנו שהחיים ארעיים. זאת למרות כל המאמצים והאמצעים שנקטנו כדי לשכוח את זה ולייצר קביעות.
נראה שהמציאות הנוכחית מזמינה אותנו לשחרר את ההאחזות במוכר ובידוע, ולהיפתח לחוסר ידיעה, לחוסר יציבות ולשינוי מתמיד.
פמה צ'ודרון, מחברת הספר "כשדברים מתפרקים" כותבת בספרה:
"כשהדברים מתפרקים, ואנחנו על סף משהו שאיננו יודעים מהו, המבחן לכל אחד מאיתנו הוא היכולת להישאר על הגדה הזאת ולא להיאחז במוכר. "
"החיים הם מורה טוב וחבר טוב. הדברים משתנים תמיד, אם רק נוכל לראות זאת".
"להישאר עם הרעיעות הזאת- עם לב שבור, עם בטן מקרקשת, עם תחושת חוסר האונים...- זה הנתיב להתעוררות אמיתית"
נדמה שהדברים האלה, הנכונים תמיד, מתאימים ביותר לתקופה הנוכחית.
נכון, ההיפתחות לאי הודאות היא עניין מאתגר. הטבע האנושי מחפש לייצר וודאות בכל מצב. אבל ההיאחזות בקיים אינה אפשרית, כפי שנוכחנו לאחרונה, והיא גורמת ללחץ ולחרדה.
אני מאחלת לנו, לקראת השנה החדשה שנדע להישאר עם חוסר הוודאות, להיפתח לשינוי שנצליח להרגע בעיצומו של הכאוס ושמתוך אלו יצמחו שלווה והודיה על כל מה שיש בחיינו.
